גזר דין בתיק ת"פ 8279-09

פתח דבר וטיעוני הצדדים

1.       הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן. הנאשם 1 הורשע בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 10 + 62 לפקודת התעבורה, התשכ"א 1961. הנאשם 2 הורשע בעבירה של סיוע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) + סעיף 31 לחוק. עוד הורשעו שני הנאשמים בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275  לחוק.

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי לאחר הודאת הנאשמים בכתב האישום המתוקן יוגש תסקיר של שירות המבחן, כאשר לא היה הסדר בין הצדדים לעניין העונש.

2.       בהתאם לכתב האישום המתוקן, בתאריך 4.11.09 במתחם שבט אבו רביעה, נטל הנאשם 1 אשר אין לו רישיון נהיגה, רכב מסוג טנדר מיצובישי מגנום (להלן: "המגנום") השייך לאביהם של הנאשמים, ונהג בו משם לישוב ניצן, כאשר במקום כלשהו אסף הנאשם 1 לרכב את הנאשם 2. סמוך לחצות הגיעו הנאשמים ברכב המגנום ועצרו מרחק מה לפני מחסום משטרה בכניסה לישוב ניצן שם עמד השוטר גבריאל כהן. משהבחין השוטר כהן ברכב המגנום שעצר מרחק מה לפני המחסום, ניעור בו חשדו והוא עלה על ניידת משטרתית גלויה אשר חנתה בצד המחסום והחל לנסוע לעבר הנאשמים כשאורות כחולים מהבהבים פועלים על גג הניידת. משהבחינו הנאשמים בניידת ביצעו פנית פרסה והאיצו את מהירות הרכב, תוך שהם נוסעים לעבר כביש מס' 4.

השוטר כהן החל לדלוק אחר הנאשמים, תוך שהוא נוסע מרחק קצר מאחורי רכבם כשאורות כחולים מהבהבים פועלים על גג הניידת המשטרתית והוא מהבהב לנאשמים באורות החזית של הניידת. הנאשמים פנו לכיוון דרום והחלו לנסוע במהירות כשהניידת המשטרתית דולקת בעקבותיהם. בהמשך ביצעו פניית פרסה תוך שבמהלך דברים אלו השוטר כהן מהבהב להם באורות חזית הניידת ומנסה לחסום את דרכם באמצעות הניידת. הנאשמים עקפו את הניידת שחסמה את דרכם, שבו לכביש מס' 4 והמשיכו לנסוע במהירות דרומה והשוטר כהן דלק אחריהם בניידת המשטרתית. עם הגיעם לצומת הכניסה הצפונית לאשקלון נכנסו הנאשמים לצומת באור אדום והמשיכו לנסוע ברחובות אשקלון במהירות, כששוטרי הניידת דולקים אחריהם כל העת. בהמשך הגיעו לצומת בה דלק האור האדום ברמזור בכיוון נסיעת הנאשמים ומספר כלי רכב חצו את הצומת כדין באותה עת. הנאשמים, חרף האמור לעיל, נכנסו אל הצומת באור אדום. התנגשות הנאשמים בשלושה כלי רכב שנסעו אותה עת, כדין, בצומת, נמנעה אך בזכות העובדה שנהגיהם הצליחו לסטות מנתיב נסיעתם תוך בלימת רכבם.

בעקבות דיווחי השוטר כהן ברשת הקשר, הצטרפו שלוש ניידות משטרה גלויות נוספות אשר דלקו אחר הנאשמים, תוך ששוטריהן מורים להם לעצור באמצעות הפעלת אורות כחולים מהבהבים, קריאות במערכת הכריזה והפעלה רציפה של צופר החירום. הנאשמים המשיכו לנסוע במהירות כשהניידות דולקות אחריהם ושוטריהן מורים להם לעצור. בהמשך חצו הנאשמים צומת באור אדום במהירות רבה והמשיכו לנסוע במהירות ובפראות. התנגשות הנאשמים במונית אשר חצתה אותה עת כדין את הצומת, נמנעה אך בזכות בלימת חירום שביצע נהגה.

הנאשמים המשיכו לנסוע בשדרות רבין במהירות גבוהה תוך שהניידות דולקות אחריהם,  ובהמשך פנו לכיוון אזור התעשייה הדרומי שניידת משטרתית גלויה אשר אורות כחולים מהבהבים פועלים וצופר הסירנה פועל הוצבה באופן שחסם את נתיב נסיעת הנאשמים. הנאשמים עלו עם שני גלגלי רכבם על המדרכה, ונסעו לעבר הניידת החוסמת, תוך ששני גלגליהם האחרים על הכביש סמוך לשפת המדרכה התנגשו עם רכבם בפינת הניידת בה ישבו השוטרים ולאחר ההתנגשות ירדו מן המדרכה והמשיכו לנסוע במהירות לעבר כביש מס' 4, תוך שמספר ניידות משטרה גלויות דולקות אחריהם. עם הגיעם לכביש מס' 4 פנו הנאשמים ימינה כאשר השוטר כהן ניסה לעקוף אותם משמאל. שוטר נוסף ניסה לעקוף בניידת את הנאשמים מימין והנאשמים, בתגובה, הטו את רכב המגנום בחדות לעבר הניידת בה נהג בניסיון להתנגש בה שנית, כאשר  התנגשות הנאשמים בניידת נמנעה אך בזכות העובדה שהשוטר סטה מנתיב נסיעתו תוך בלימת הניידת. הנאשמים המשיכו לנסוע במהירות לעבר צומת יד מרדכי תוך שמספר ניידות משטרה דולקות אחריהם ושוטריהן מורים להם לעצור, עד שהגיעו לעבר מחסום ארז שם נעצרו. כתוצאה מהתנגשות הנאשמים בניידת ניזוקו רכב המגנום וניידת המשטרה.

3.       לאחר הרשעת הנאשמים ולבקשת באי כוחם, הוריתי על הגשת תסקיר שירות המבחן, כאשר בהמשך הדיונים נדחו מעת לעת, מפאת העובדה שאביהם של הנאשם נפטר, למרבה הצער, לאור חלופי ייצוג של נאשם 1, לאור שביתת הפרקליטים ולאור העובדה שלבקשת באת כוח הנאשם 2, הוריתי על הגשת תסקיר משלים על מנת לבחון שילובו בקבוצה טיפולית. בסופו של דבר התקבל תסקיר משלים בעניינו של נאשם 2 ואף עניין הייצוג של נאשם 1 הוסדר מחדש, ומכאן טענו הצדדים לעונש.

4.       ב"כ המאשימה טען כי המדובר במקרה חמור ביותר זאת נוכח שילוב של שני רכיבים. האחד, העובדה כי הנאשם 1 מעולם לא החזיק ברישיון נהיגה. השני, משך הנסיעה הארוך ומספרן הרב של  ניידות המשטרה אשר נטלו חלק במרדף, כאשר המרחק מביתו של הנאשם 1 ועד לנקודה בה התחיל האירוע הוא מעל 100 ק"מ. המרדף החל למעשה ליד היישוב ניצן, המשיך בעיר אשקלון, כאשר הנאשם 1 חוצה את העיר לאורכה מצפון לדרום ובחזרה. בנוסף, ההתנגשות בניידת המשטרה במהלך אותו המרדף מציבה את האירוע ברף גבוה יותר של חומרה, כאשר האירוע הסתיים רק סמוך למחסום ארז שם למעשה הכביש נגמר, אז נטשו הנאשמים את הרכב וירדו לשטח עפר. עוד הפנה לפסיקה, תוך שהדגיש כי בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה יש לנקוט מדיניות מחמירה. מכאן עתר להשית על הנאשמים עונש מאסר ארוך בפועל, מאסר מותנה ופסילה, תוך שציין כי אכן אין מקום לגזור גזירה שווה ביחס לנאשם 2 שהיה המסייע.

5.       ב"כ נאשם 1  המלומד  טען  מנגד כי לא מדובר באירוע כה חמור כפי שניסה ב"כ המאשימה להציג, זאת מאחר והכביש המדובר בו התנהל המרדף הוא כביש בעל 4 נתיבים ובקטע אחר 6 נתיבים, ומכאן שהסיכון בהם לעוברים בדרך, נמוך יותר. עוד הטעים כי הנאשם ללא כל עבר פלילי, הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, תוך שהביע צער וחרטה על המעשה. הוא ביקש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, אשר לפני מספר חודשים אביו נפטר וכעת הנאשם הוא הבוגר בבית, אחיו הגדול עבר תאונת דרכים ונעזר בקביים, ואח צעיר בן 5 נכה גפיים הנזקק לסיוע וליווי צמוד. עוד הדגיש, כי הנאשם שהה במעצר קרוב לחודשיים וחצי ושוהה מזה שנה וחצי במעצר בית מלא, ומשכך לא יכול לסייע לבני המשפחה בפרנסתם. ביחס לפסיקה אליה הפנה ב"כ המאשימה, טען כי יש לאבחן כל מקרה לגופו וקיימים מקרים בהם גם בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה מצאו בתי המשפט להקל עם נאשמים, תוך שהפנה לפסיקה לתמיכת טענותיו. מכאן עתר שבית המשפט יסתפק בענישה מתונה ככל האפשר.

6.       ב"כ הנאשם 2 המלומדת הדגישה כי המדובר בנאשם צעיר, אשר הודה בכתב האישום המתוקן וחסך מזמנו של בית המשפט. באשר לאירוע ציינה כי מטרת הנסיעה הייתה לצרכי עבודה, היינו לצרכים לגיטימיים, ולכן הנאשם לא היה יכול לצפות התרחשות אירוע שכזה. הרכב היה בשליטתו של הנאשם 1- אחיו, ומכאן שיכולתו של הנאשם לעשות מעשה, מצומצמת, פסיבית ולמעשה המדובר ברף המינורי של הסיוע. עוד עמדה על נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, על כך שאביו נפטר בטרם עת ועל כך שהנאשם הוא המפרנס העיקרי במשפחה. עוד הדגישה את מצבם הרפואי של שניים מאחיו שאינו קל וכי הנאשם הוא שעוזר לאימו בפרנסה ובטיפול, כאשר לנאשם מקום משמעותי מאוד במשפחה, כראש המשפחה. לתמיכת טיעוניה הגישה מסמכים רפואיים המעידים על מצבם הרפואי של שני אחיו של הנאשם וכן דו"ח סוציאלי מאגף הרווחה. עוד הדגישה, כי הנאשם שהה במשך חודשיים וחצי במעצר מלא וארבעה חודשים נוספים במעצר בית ולמעשה מזה שנה וחודשיים נמצא במעצר בית חלקי. באשר לתסקיר שירות המבחן, הטעימה כי הנאשם זומן על ידי שירות המבחן להצטרף לקבוצה טיפולית, אולם באותם ימים הנאשם לא הצליח לגייס כוחות כדי להצטרף לקבוצה, עקב פטירתו הפתאומית של אביו אשר השאירה אותו שבור וכואב. כמו כן, הפנתה לאסופת פסיקה לתמיכה בטענותיה ועתרה לאמץ המלצת שירות המבחן ולהסתפק בענישה בדמות עבודות שירות.      
 

7.       במסגרת הראיות לעונש העידה אמם של הנאשמים, אשר עמדה על כך שלאור מצבם המשפחתי, לאחר פטירתו של בעלה, היא זקוקה לעזרתם של הנאשמים בטיפול באחיהם, ובפרנסת המשפחה, וכי הנאשם 2 הוא שעוזר לה בבית.

דיון

8.       הנאשמים שבפניי נטלו חלק באירוע חמור בו הנאשם 1 נהג ללא רישיון מביתו לישוב ניצן, מרחק לא קטן. לאחר שאסף לרכבו את הנאשם 2, עצרו בשלב מסוים ליד מחסום משטרתי ועוררו חשד, שבעקבותיו שוטר החל לנסוע לעברם בניידת משטרתית גלויה. בשלב זה ביצעו הנאשמים פניית פרסה והאיצו את מהירות הרכב, כאשר לאחר מכן התנהל כנגדם מרדף ארוך. במהלך אותו מרדף, הנאשם 1, אשר נהג ברכב, ונאשם 2 אשר סייע לו וישב לידו, נכנסו לתוך העיר אשקלון, חצו מספר צמתים באור אדום כאשר באותה עת נסעו בצומת רכבים אחרים כדין וההתנגשות נמנעה רק בשל תושייתם. ויודגש, הנאשמים המשיכו בנסיעתם בתוככי העיר לא דקה ולא שתיים, אלא חצו אותה למעשה מקצה לקצה כשהם נוסעים במהירות ובפראות כל העת. בכל אותו זמן מתנהל אחריהם מרדף, בתוך העיר, מקום בו מצויים משתמשים רבים בדרך, הן ברכב והן הולכי רגל, שברי כי נסיעה מסוג זה מסכנת אותם סיכון ממשי. מעבר לכך, משלא שעו הנאשמים לקריאת השוטרים, למרדף הוזעקו והצטרפו שלוש ניידות משטרתיות, כאשר כל העת השוטרים מורים לנאשמים לעצור. הנאשמים לא נרתעו מלחזור ולנסוע באור אדום, במהירות גבוהה, בשלב מסוים עלו על המדרכה, נסעו לעבר ניידת שחסמה את דרכם והתנגשו בה, כאשר הנאשמים נעצרו רק מחוץ לעיר אשקלון, קרוב למחסום ארז.

9.       האמור מגלה כי עסקינן במקרה המגלם בחובו את החומרה הרבה הקיימת בתופעה המכונה "תופעת המרדפים", שלמרבה הצער קנתה לה אחיזה במחוזותינו. הנאשמים, על מנת להימלט מאנשי החוק, ככל הנראה בשל העובדה שהנאשם 1 נהג ללא רישיון, פתחו בנהיגה פרועה שסיכנה רבים אחרים, ולא התעשתו אלא המשיכו בנסיעתם למרות ריבוי הניידות שדלקו אחריהם וכרזו להם, ללא הועיל. נסיבות מקרה זה חמורות אף בכך שאותו סיכון שעליו חוזרים ומתריעים בתי המשפט, הנובע מאותה נהיגה פרועה, התממש בפועל כאשר הנאשמים התנגשו ברכבם בניידת, תוך שנגרם נזק הן לרכבם והן לניידת.

10.   בית המשפט העליון חזר והדגיש בפסיקתו כי נקיטת מדיניות מחמירה דרושה כדי לבער את נגע הנהיגה הפרועה בכבישים. במסגרת זו נפסק כי יש מקום להשית עונש של מאסר בפועל משמעותי בעבירה זו ואף הוצב רף ענישה של מספר שנות מאסר. כך נקבע בע"פ 5325/05 פלחאן אבו כף נ' מדינת ישראל, ((פורסם בנבו), 16.6.05):

"המערער חטא לא רק בהתפרצות אלא גם בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. כפי שאמרנו בשנים האחרונות לא אחת, מנהג קנה לו אחיזה בכבישי הדרום והנגב - להימלט מאנשי החוק תוך נסיעה מופקרת שכרוכה בה סכנה לחיי משתמשים אחרים בדרך. עקב כך פסקנו וחזרנו ופסקנו כי יש לגזור למבצעיהן של עבירות מסוג זה עונשי מאסר ממושכים, ומטבע הדברים, תוך מתן משקל נאות לנסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם".

 (ראה גם: ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אלקיעאן (לא פורסם, 29.6.05); ע"פ 2100/06 מדינת ישראל נ' אבו אלקיעאן (לא פורסם, 11.11.04); ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.2.09) (פסקי הדין מפי השופט לוי))".